אנחנו נמצאים בעידן מאד חדשני ומלא מודעות למגוון סגנונות החיים. ולכן הצירוף של דת ונטייה מינית יוצרים לעיתים קרובות לא מעט מורכבות עבור אנשים שהינם דתיים, ובהשתלבות בקהילת הלהט"ב בישראל. למאבק הזה יש כמה וכמה צורות התבטאות, בפרט כאשר מדובר על נשים דתיות המוצהרות כלסביות. איך מתמודדים בתוך הקהילה ובחברה? איך משלבים בין אמונה וזהות מינית? זהו מסע קשה ומורכב וחשוב לראות לא רק את התהליך, אלא גם את המסע האמיץ שעוברות נשים דתיות וגאות במהלך הדרך.
חידת האמונה והזהות המינית – מהי?
כאשר מדובר על יציאה מהארון ומעבר לחיים בקהילת להט"ב זהו אחד מהנושאים הרגישים והמורכבים ביותר ועל כן חשוב לעשות זאת נכון, בליווי ובתמיכה ברמה גבוהה ורגישה. הדבר נכון עבור גברים ועבור נשים. אך כאשר מדובר על נשים, עבור נשים לסביות דתיות רבות, נקודת הקונפליקט הראשונית נובעת מאי ההתאמה לכאורה בין אמונתן לבין נטייתן המינית. היהדות מבחינת ההיבט המשמעותי של התרבות והרוחניות הישראלית, קובעת הבנה מסורתית של משפחה ומערכות יחסים שאינה מתאימה בקלות להומוסקסואליות. עם זאת, נשים אלו מוצאות את עצמן אינן מסוגלות לנתק את הקשר עם הרקע הדתי שלהן, בהתחשב בכך כחלק בלתי נפרד מזהותן.
על דעות קדומות וגאווה, תרתי משמע
לא רק הקהילה הדתית מציבה אתגרים. ארגונים ואירועים גם שהינם באווירה חילונית יכולים להיות בעייתים עד לנקודה שבה אנשים דתיים מרגישים לא רצויים או מנוכרים. המצב מעמיד נשים לסביות דתיות במצוקה, ואלו מרגישות לכודות בין שני עולמות שלכאורה אין להם חפיפה. עם זאת, המהות של הגאווה, כתנועה, דוגלת בעניין ההכלה והקבלה ועל כן, אידיאלים אמורים להתעלות באופן אידיאלי על מחסומים דתיים. בסיטואציה זו, למרות המאבקים, נשים לסביות דתיות רבות בישראל ממשיכות לפעול לגיבוש זהות משולבת. תוך שימוש בפלטפורמות מקוונות, קבוצות קהילתיות דיסקרטיות ותמיכה בין אם תמיכה שהינה מתוך הקהילה או מחוץ לה, נשים אמיצות אלו בונות דרך המכבדת גם את אמונתן וגם את זהותן. ולמרות שהמסע רצוף אתגרים, יש עקשנות ראויה להערצה במרדף אחר חיים תואמים.
תנו מקום לתקווה, היא קיימת בכל קהילה
בעידן הנוכחי של היום לא מעט ארגונים שואפים לגשר על הפער בין קהילות דתיות לקהילות דתיות להט"ב. ועל כן אף יוזמות לקידום דיאלוג, שיח פתוח כנה ובשקיפות מלאה. חינוך והכלה צוברים אט אט אחיזה ותוך כך, נשפך אור גדול על כל העולם הלהט"בי כאשר ישנה תמיכה משמעותית יותר ומשפחות אף מקבלות בהבנה וסבלנות יציאה בשאלה של דתיות וגאות. מאבקן של נשים לסביות דתיות בישראל משמש תזכורת נוקבת למורכבויות המתעוררות כאשר זהויות חופפות סותרות בחלק מהמקרים. הנרטיב אינו רק של קונפליקט, אלא גם של חוסן, אומץ ורוח האדם הבלתי ניתנת לניתוק. הדרך לפיוס אולי ארוכה ורצופה מכשולים, אבל הנחישות של נשים אלו לחיות בצורה אותנטית מספקת שיעור המוכיח את העיקרון של לעולם לא לוותר, ללא קשר למכשולים שהחיים עשויים להציב בפנינו, לא משנה המגזר או הנטייה המינית.
לתמיכה יש משקל משמעותי בהתפתחות התהליך בחברה
ככל שהחברה מתפתחת, השיח הפתוח והכנה מביא לתמיכה משמעותית. חשוב לעסוק בשיחות משמעותיות המבקשות לא רק סובלנות, אלא קבלה והבנה אמיתית. באמצעות דיאלוגים כאלה נוכל לקוות לעתיד שבו אף אחד לא יצטרך לבחור בין היבטים של זהות מינית או דרך חיים, לבית בחירה בדת ואמונה. במקום שבו כולנו חיים בהרמוניה מוחלטת ביחד, ההכלה וההבנה מגיעים באופן טבעי, באהבה, וברוגע וכך צריך להיות.